טרנסקאלאר/Transscalar

על מלונות ירושלים בתקופת הקורונה​

​

באותם שבועות של עליית המגפה בעולם, יצא דניאל רחמים לצלם מלונות ריקים ברחובות ירושלים. סדרת המלונות העומדים בגולמיותם - חדרים על חדרים על חדרים - התארגנה כשולי שמלתם של עבודתם בת ה14 דקות של האדריכל אנדרס חאקה (Jaque) והתיאורתיקן איוואן לופס מונוארה (Munuera).
>> The Transscalar Architecture of Covid19 

ראשית, כמובן, בגלל הנוכחות המגושמת, חסרת המעש, של פיסות האדריכלות הריקות במציאות שלא דורשת אותן עוד. אך מעבר לכך, גילו צילומיו של רחמים את המלונות בחזרתיותם המכנית, הפשוטה, הישירה; חדר ועוד חדר, קיפול ועוד קיפול, צ'ק-אין צ'ק-אאוט, חזרה ריקה שאוויר האשראי התרוקן ממנה והיא נותרה בגופה המגושם, טריטוריה מותשת שהתנועה הכלכלית חרשה לעייפה ושמרה אותה בחיים בו בזמן. ריקים מרווח והפסד, בהס של הערפל הירושלמי של סוף החורף, התגלו לפתע המלונות הדמומים כמגדלורי-חושך לאותן ספינות נגופות ללא חוף, ובו בזמן גם כאסופה סטטיסטית של חדרי מיטות בודדים של זקנים בכל העולם. הלב המואר שהופיע בהם באחד הלילות אינו קריאה ללקוח ואינו קריאה למצוקה; הוא פשוט התגלגלות-עצמית - RE טהור - של מופע שגור קנה-מידה אחד אל מופע פרוע (ללא פרעון) בקנה-מידה אחר, שתמיד היה שם.

​

ספטמבר 2020

>> קראו עוד בגיליון 003 על טופוגרפיה